סרוג`י נ' סונול ישראל בע"מ ואח'

החלטה

רקע

בפניי בקשה (של המבקשת שלא היתה צד להתדיינות בתיק זה) לעיון בתיק בית המשפט בהתאם לתקנה 4 לתקנות בית המשפט ובית דין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג - 2003 (להלן: "התקנות ").

טענות המבקשת

לטענת המבקשת, מפגש ריינה בע"מ (להלן: "המבקשת") יש להתיר לה עיון בתיק נשוא בקשה זו.

לטענתה, בינה ובין המשיבות חברת סונול בע"מ וספרינט (להלן: "סונול וספרינט ו/או המשיבות") מתקיים הליך משפטי בבית המשפט המחוזי בתל אביב ת"א 1226/08 (להלן: "ההליך האחר") אשר עניינו בין היתר מתן תוקף להסדר הבלעדיות להפעלת תחנת הדלק, שנעשה בין סונול ובין המבקשת ובעלי מניותיה וזאת לאור חוק ההגבלים העסקיים וחוק החוזים האחידים.

לטענתה, התובע בתיק נשוא הבקשה (להלן: "סרוג'י") וסונול הינם צדדים להסכמים העומדים ביסוד "ההליך האחר". טענות סונול בהליך האחר הנן כי הסכומים ששולמו על ידה לסרוג'י הקשורים לתחנת הדלק של המבקשת, דינם כסכומים ששולמו למבקשת ולפיכך ליחסים שבין סרוג'י וסונול העומדים בבסיס תיק זה, חשיבות רבה לעניין בירור זכויותיה של המבקשת מול סונול בהליך אחר.

כן טענה כי הסוגיות העובדתיות והמשפטיות העומדות במסגרת תיק זה הנן בעלות חשיבות רבה לאלו הנדונות במסגרת "ההליך האחר" כך למשל עומדת סוגיית תשלום הכספים על ידי הנתבעת לסרוג'י מכוח מערכת ההסכמים שבין התובע לסונול במרכז אחת הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים במסגרת "התיק האחר".

כן טענה המבקשת כי קיים דמיון רלוונטי בפלוגתאות שבין הצדדים בשני התיקים כך למשל שחרור תחנות הדלק מהסדרים כובלים רלוונטית הן כסוגיה כללית במשק הדלק והן על רקע היחסים שבין סונול לסרוג'י .

כן טענה כי לאור העובדה שמדובר בהליכים הפתוחים לציבור יש להיעתר לבקשה .

ב"כ התובע , עו"ד קובטי מסכים לעיון (על כן הוגדרה הבקשה - כבקשה בהסכמה חלקית).

טענות המשיבות (סונול וספרינט)

המשיבות מתנגדות לבקשת העיון נוכח היותה לטענתן "מסע דיג" שנועד לחשוף את סודותיהן המסחריים ולהעניק למבקשת ולתובעים אחרים כמותה יתרון מסחרי לא הוגן.

כן נטען כי הנמקותיה של המבקשת אינה מצדיקות עיון גורף במלוא החומר המצוי בתיק בית המשפט.

לטענתן, התקנות מסדירות את הליך העיון בתיק בית המשפט כאשר על פי ההלכה יש לבחון זאת בשלושה שלבים. הראשון, האם קיים איסור שבדין לעיון בחומר? במידה שלא, אזי יש לבחון האם העיון הוא מוצדק, ואם התשובה לכך חיובית אז יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של צדדים שהתנגדו לעיון (בין אם הם בעלי דין ובין אם הם צדדים שלישיים העלולים להיפגע כתוצאה מהעיון).

איזון זה נדרש גם נוכח העובדה שזכות העיון הנגזרת מזכות פומביות הדיון אינה מוחלטת ויש להגבילה כאשר קיימים אינטרסים נוגדים.

כמו כן נטען כי תקנה 4 לתקנות קובעת כי בקשה לעיון בתיק שהמבקש אינו צד לו תהיה מנומקת - ותבאר מהו האינטרס של המבקש וזאת לצורך איזון אינטרס זה עם האינטרסים הנוגדים.

לטענתן, אין עניין ריינה בתיק האחר דומה לענייננו שכן בעניין כפר ריינה המחו בעלי הקרקע את זכותם לקבלת דמי שכירות לסרוג'י ומשכך שילמה סונול את דמי החכירה לסרוג'י ואילו בתיק זה הטענות שהועלו כנגד סונול בדבר דמי שכירות /דמי שימוש ראויים הועלו על ידי סרוג'י שהינו בעל הקרקע או לפחות חלק ממנה בתקופה הרלוונטית ועל כן מסיבה זו אין להתיר עיון.

לעניין הדמיון בטענות ההגבל עסקיות, נטען כי גם בטענה זו אין ממש שכן קביעות הממונה והסדרי הפשרה שהושגו בעקבותיהן הינם מן המפורסמות ויש לבחנן באופן פרטני לגבי כל תחנה ותחנה - האם היא עומדת בתנאי ההסדר אם לאו ועל כן אין טעם בחשיפת הנתונים המספריים של תחנת כפר מנדא בתיק זה ואין להם כל רלוונטיות לבחינת ההסדר הכובל בכפר ריינה - בתיק האחר.

כמו כן נטען כי ניתן פס"ד מנומק בעניין זה על ידי בית משפט זה ואין כל קושי להגיע למסקנות עובדתיות ומשפטיות מתוך פסק הדין עצמו.